גזר דין בתיק ת"פ 21775-02-11

עובדות כתב האישום

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות שלהלן: עסקה אחרת בסם מסוכן עבירות לפי סעיף 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנות [נוסח חדש] תשל"ג 1973, מתן שוחד עבירות לפי סעיף 291 לחוק העונשין תשל"ז-1977 וקשירת קשר לביצוע פשע עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין תשל"ז -1977.

2.         חברת ד.ד.ש מפיצי הדרום בע"מ מפעילה מרכזי מכר לאסיר בשב"ס והינה תאגיד המספק שירות לציבור (להלן: החברה). עובדי החברה עוברים הכשרה בשירות בתי הסוהר, במסגרתה ניתנת הדרכה אודות העבודה בשב"ס מאת קצין ביטחון וקצין מודיעין בשב"ס. במהלך עבודתם נפגשים עובדי החברה מדי חודש עם קצין מודיעין בשב"ס. במרכזי המכר לאסיר, מועסקים גם אסירים לצד עובדי החברה.

3.         אורון גמליאל (להלן: אורון) עבד בחברה החל מיום 8.6.09 בתפקיד מפעיל מרכז מכר לאסיר בכלא איילון (להלן: הקנטינה) לצורך עבודתו נכנס אורון בין כותלי בית הסוהר ובסיום יום עבודתו היה יוצא לביתו.

4.         אסיר יכול לרכוש בקנטינה אך ורק מוצר שאושר למכירה ע"י שב"ס. מחירי המוצרים בקנטינה נקבעים במכרז ולאסיר מותר לרכוש מוצרים עד סך של 1,500 ש"ח בחודש. התשלום בעבור המוצרים שאותם רוכש האסיר בקנטינה נעשה באמצעות חשבון בבנק הדואר. הנאשם היה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, אסיר בכלא איילון ועבד בקנטינה עם אורון החל מחודש נובמבר 2010 או בסמוך לכך.

5.         במהלך חודש נובמבר 2010 קשרו הנאשם ואורון קשר לפיו יכניס אורון דברים שונים אל תוך הכלא עבור הנאשם ובתמורה לתשלום כספי מצידו של הנאשם. במהלך חודש נובמבר 2010 טלפן הנאשם מהכלא לאורון והודיע לו כי בנו יביא לאורון דבר מה עבור הנאשם. באותו מועד בשעות הערב, הביא בנו של הנאשם לאורון חולצה הנושאת המותג "נייק". למחרת היום, הכניס אורון את החולצה לכלא בתיקו עבור הנאשם וזה נטל את החולצה מתיקו של אורון. כשבועיים לאחר מכן, הודיע הנאשם לאורון במהלך עבודתם בקנטינה כי בנו של הנאשם יביא שוב לאורון ציוד עבור הנאשם. הנאשם ביקש מאורון להכניס את הציוד לכלא במספר הזדמנויות. בערבו של אותו מועד, הגיע בנו של הנאשם לאורון ושילם לו, כפי שסוכם מראש בין הנאשם לאורון, סך של 500 ש"ח במזומן. באותה הזדמנות, מסר בנו של הנאשם לאורון מספר שקיות אשר הכילו: בקבוק מים מינרליים ובו משקה אלכוהולי, תרופות וטבליות שונות, נעלי עבודה, שמפו, מרכך לשיער ומוצרי טיפוח שונים. עוד הכילו השקיות מכנסיים, שעון יד, חולצה, מעיל ונעליים הנושאים את המותג "נייק" (להלן: המעיל והנעליים). למחרת היום הכניס אורון את החולצה לכלא בתוך תיקו עבור הנאשם וזה נטל את החולצה מתיקו של אורון.

6.         במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הכניס אורון לכלא עבור הנאשם את שעון היד. בתאריך 30.1.11 הגיע אורון לכלא כאשר הוא לובש את המעיל ונועל את הנעליים על מנת להעבירם לנאשם. את המעיל והנעליים מסר אורון לנאשם בהיותם בקנטינה ונעל נעליים אחרות שהנאשם נתן לו. אורון הבהיר לנאשם כי הוא אינו מוכן להכניס לכלא את נעלי העבודה ומוצרי הטיפוח שהיו בשקית שקיבל מבנו של הנאשם.

7.         בסוף חודש דצמבר 2010 הודיע הנאשם לאורון במהלך עבודתם בקנטינה כי אדם מטעמו יביא לאורון "ארבע אצבעות" של סמים מסוכנים ובתמורה לכך שאורון יכניסם עבור הנאשם לכלא יקבל עבורם סך של 4000 ש"ח. מספר ימים לאחר מכן, נפגש אורון עם אדם מטעמו של הנאשם, אשר נכנס לרכבו של אורון והניח במאפרה של הרכב "ארבע אצבעות" של סמים מסוכנים עטופות בניילון נצמד ונייר כסף. למחרת היום, הכניס אורון את הסמים המסוכנים לכלא מוטמנים תחת חולצתו. במהלך עבודתם בקנטינה, לבקשתו של הנאשם, נכנס אורון לתא שירותים וזרק את הסמים לרצפת התא. מיד לאחר שיצא, נכנס הנאשם לתא השירותים ולקח את הסמים המסוכנים. בסוף יום העבודה, מחה אורון באוזניו של הנאשם על כך שלא קיבל את התמורה הכספית שהובטחה לו. בערבו של אותו מועד, הגיע בנו של הנאשם לאורון ושילם לו סך של 3500 ש"ח במזומן. כאשר התקשר הנאשם מהכלא לאורון אמר אורון לנאשם כי קיבל רק חלק מהתמורה הכספית המובטחת והנאשם אמר לו "יהיה בסדר".

8.         בתאריך 27.1.11, במהלך עבודתו בקנטינה, התקשר לאורון אדם מטעמו של הנאשם, ואמר כי ברצונו להעביר לו דבר מה עבור הנאשם. אורון בירר עם הנאשם את פשר העניין וזה אישר כי מדובר באדם מטעמו ובתמורה למעשיו יקבל אורון סך של 5500 ש"ח. בתאריך 30.1.11 בשעות הערב, נפגש אורון עם אדם מטעמו של הנאשם, וזה מסר לאורון בקבוק מים מינרליים בנפח של ליטר וחצי ובו אלכוהול, וכן כפפה מגומי ובה סמים מסוכנים כמפורט להלן: הרואין במשקל נטו 58.64 גרם, קוקאין במשקל נטו של 9.27 גרם, MDMA במשקל נטו של 9.21 גרם. באותה הזדמנות מסר אותו אדם לאורון סך של 1000 דולר. אורון המיר מיד לאחר מכן את הדולרים לסך של 3,630 ש"ח. באותו ערב התקשר הנאשם לאורון ובירר עימו אילו דברים הועברו לו ואמר לאורון כי חצי מסך הכסף מיועד עבורו. בתאריך 31.1.11 הכניס אורון לתוך הכלא עבור הנאשם את הסמים המסוכנים בכפפה כאשר הם מוטמנים תחת חולצתו, את בקבוק האלכוהול וכן סך של 2,600 ש"ח.

טענות הצדדים

9.         בא כוח המאשימה הגיש את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם ואשר לפיו לחובתו של הנאשם 8 הרשעות קודמות. במועד ביצוע העבירות נשוא כתב האישום היה בסטאטוס של אסיר שנדון למאסר עולם וזאת בגין ביצוע עבירת רצח במהלך ביצוע עבירת שוד. לתיק בית משפט הוגש העתק פסק הדין של בית המשפט העליון שניתן בעניינו של הנאשם בערעור שהגיש על הכרעת הדין וגזר הדין (ת/2). בנוסף, הוגשו גזר הדין של בית משפט המחוזי במחוז מרכז שניתן בעניינו של אורון (ת/3א) וכן העתק פסק הדין של בית משפט העליון בערעור שהגיש אורון (ת/3ב). אורון נדון ל-20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור כל עבירת פשע במשך 3 שנים ממועד שחרורו וכן קנס בסך של 10,000 ש"ח. בא כוח המאשימה טען שיש להשית על הנאשם עונש מאסר במצטבר למאסר העולם שאותו הוא מרצה כיום וכן עתר לעונש חמור יותר מזה שהושת על אורון וזאת לאור העובדה כי לאורון לא היה עבר פלילי קודם.

10.        בא כוח הנאשם טען כי הנאשם היה מכור לסמים קשים במשך שנים רבות, ואשר הובילו אותו להידרדרות לעולם הפשיעה וכן הפנה לכך כי הנאשם עבר הליך גמילה בכלא, והשתלב בתעסוקה במרכז היצרנים הפועל בתוך כותלי בית הסוהר (נ/1). בא כוח הנאשם טען שיש להסתפק בעונש מאסר שירוצה בחופף לעונש מאסר העולם שאותו מרצה הנאשם כיום וכי בכל מקרה עונשו של הנאשם לא יכול להיות חמור יותר מזה שהושת על אורון.

הערך המוגן בעבירת השוחד

11.        בפסיקה נאמר לא אחת כי מעשה השוחד הינו מעשה חמור מאין כמוהו, יש בו כדי להשחית את מערכת המנהל הציבורי, להסיטה לפעול שלא על פי קריטריונים עניינים ולא על פי הנורמות הראויות למנהל ציבורי תקין ולא על פי חוק. מעשה השוחד משחית את מידות עובדי הציבור ופוגע ברקמה העדינה של מערכת היחסים בין הפרט לבין עובדי הציבור, המושתת על הגינות, אי משוא פנים, ושוויון. הוא נוגס בתשתית המבנה החברתי ופוגע באמון הציבור במנהל שהוא הכרחי לקיומה של חברה תקינה (רע"פ 5905/98, רונן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 734, 728 (1999)).

12         כמו כן נקבע כי שיקול מרכזי בענישה בגין עבירת השוחד הוא השיקול של הרתעת הרבים וזאת ע"י השתת מאסר בפעול (ע"פ 8430/11 מדינת ישראל נ' קארשי [פורסם בנבו] ניתן ביום 15.2.12 בפסקה 22 לפסק דינו של כבוד המשנה לנשיאה השופט ריבלין).

13         בפסיקה גם ניתן למצוא מספר דוגמאות שבהן בית משפט נקט במדיניות ענישתית ברורה ומפורשת של עונשי מאסר בפועל שהושתו הן על נותן השוחד והן על מקבל השוחד, כאשר הדברים נעשים במסגרת בתי הסוהר (ת"פ (מחוזי באר שבע) 25113-05-10 מדינת ישראל נ' חלב [פורסם בנבו] ניתן ביום 29.5.11; ת"פ (מחוזי מרכז) 34249-11-11 מדינת ישראל נ' חסאר [פורסם בנבו] ניתן ביום 28.3.12).

מדיניות הענישה בעבירות של החדרת סמים לכלא

14.        עבירות סמים בכלל הינן בגדר נגע שיש למגר בדרך של ענישה מרתיעה. החדרתם לתחומי בית הסוהר יש בה בכדי לערער את ניהולו התקין של בית הסוהר ולשבש את הניסיון להשליט משמעת בין כותליו. נביא מספר דוגמאות מהפסיקה לגבי מדיניות הענישה בעבירות של החדרת סמים לכותלי בית הסוהר:

א.      רע"פ 3245/08 מחמוד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 13.4.08. במקרה זה ניסה המבקש להחדיר לכלא באמצעות קטין 29 גרם של סם מסוכן מסוג הרואין, ונדון לחמישה חודשי מאסר שאותו ישא בעבודות שירות ומאסר על תנאי. המדינה הגישה ערעור על קולת העונש לבית המשפט המחוזי ואשר העמיד את תקופת המאסר בפועל על 12 חודשים. בקשת רשות ערעור שהוגשה מטעם המבקש לבית המשפט העליון נדחתה וזאת על אף עברו הנקי של המבקש.

ב.       ע"פ 6048/04 אדגואיצאנו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 12.7.05. המערער היה אסיר שריצה עונש של 9 שנות מאסר בכלא שאטה והורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי. בעת שובו של המערער מחופשה, ובהיותו בהמתנה בכלא, הוא פלט מגופו 4 חבילות סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של 101 גרם נטו. על המערער הושת ע"י בית משפט המחוזי עונש מאסר בפועל לתקופה של 4 שנים, כאשר מתוכן 3 שנים במצטבר לעונש שאותו ריצה ושנה אחת בחופף. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה.

ג.        ע"פ 5213/11 ארימייב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 21.6.12. בעת שהמערער חזר לכלא מחופשה, נתפס כשבתחתוניו סמים מסוכנים כדלקמן: הרואין במשקל כולל של 33.37 גרם נטו, חשיש במשקל כולל של 88.42 גרם נטו ו-33 כדורי MDMA. המעורר הודה בעובדות אלה אך מסר כי רכש את הסמים לשימושו העצמי בתוך כותלי הכלא, וזאת נוכח מחירם המופקע של הסמים בתוך כותלי בית הכלא, השתלם לו לרכוש אותם בחוץ. בית משפט המחוזי דחה את הטענה לפיה הסמים הם לצריכה עצמית. בנוסף, הוגש כנגד הנאשם כתב אישום אשר לפיו המערער נתפס בסמוך לגדר החיצונית של בית הכלא כרמל כאשר ברשותו סמים מסוכנים כדלקמן: הרואין במשקל כולל של 26.33 גרם נטו, חשיש במשקל כולל של 77.65 גרם נטו וקנבוס במשקל כולל של כ-17 גרם נטו. הנאשם הורשע בשני האישומים ונדון ל-51 חודשי מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה למשך 5 שנים. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה.

ד.       ע"פ 5388/09 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם בנבו] ניתן ביום 9.11.09. במקרה זה היה מדובר בקטין אשר הגיע לכלא צלמון וביקש לבקר את אחד האסירים והחזיק ברשותו באותה עת בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל 48.81 גרם, כאשר הוא ארוז ב-2 אריזות גליליות אשר היו טמונות במכנסיו. לאחר שהמערער נכנס לכלא הוא התבקש לסור לצורך ביצוע חיפוש על גופו, המערער סירב ובתגובה נמסר לו כי הוא מעוכב. לאחר הודעה על עיכובו הוציא ממכנסיו את שני גלילי הסם ומסר אותם לסוהר שהיה במקום. הנאשם נדון ל-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וכן הועמד בפיקוח קצין מבחן ל-18 חודשים במסגרתם חויב להשתלב בטיפול בקהילה, בנוסף, נאסר על המערער לקבל רישיון נהיגה למשך 6 חודשים וכן חויב לחתום על התחייבות כספית בסך של 15,000 ש"ח. המדינה הגישה ערעור על קולת העונש. כבוד השופט דנצינגר והנדל, מטעמים של שיקום הקטין, דחו את ערעור המדינה, ובעוד שכבוד השופט לוי, בדעת מיעוט, היה בדעה שיש לקבל את ערעור המדינה ולהעמיד את תקופת המאסר בפועל בה יישא המערער לשנה אחת.

ענישת אסיר עולם: מאסר בחופף או במצטבר

15.        עובדת היותו של הנאשם אסיר שכבר נשפט בעבר למאסר עולם, אין בה בכדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט לגבי האפשרות להטלת עונש מאסר במצטבר לעונש אותו מרצה כיום. בבוא בית משפט לקבוע את הענישה, עליו לשקול את חומרת העבירה, נסיבות המעשה והעושה, לצד שיקולי גמול והרתעה. בית משפט רשאי לבחון בנסיבות כל עניין לגופו האם ראוי להטיל על נאשם ענישה בחופף או במצטבר. במסגרת שיקוליו בוחן בית משפט בין היתר את אופי המעשים, נסיבות ביצועם ומידת הפגיעה והנזק שהמעשים יצרו (ע"פ 2933/08 אנג'ל נ ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 5.12.12, פסקה 17 לפסק דינו של כבוד השופט סולברג). דרך הכלל מקום בו סבור בית משפט כי בנסיבותיו הספציפיות של נאשם מסוים, כי שיקולי הגמול וההרתעה גוברים על שיקולים אחרים, תגבר הנטיה לצבור עונשי מאסר אלה על אלה במלואם או בחלקם. כלל זה הוא נכון הן לגבי ביצוע עבירות רצח והן לגבי ביצוע עבירות אחרות ואשר פוגעות בערכים חשובים של הפרט ושל הכלל, של היחיד ושל החברה (ע"פ 6535/01 קוזירוב נ ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 5.5.03, פסקה 16 לפסק דינו של כבוד השופט חשין). כבר נאמר בפסיקה כי האפשרות של הטלת עונש מאסר מצטבר לעונש מאסר עולם, איננה בגדר ענישה תיאורטית וזאת לאור העובדה כי בעת שנשיא המדינה קוצב עונשים של נידונים למאסר עולם, נודעת חשיבות לשאלה אם עונשים אחדים חופפים או מצטברים הם לעונש מאסר לעולם שנגזר על מורשע בעבירת רצח (ראו והשוו הוראת סעיף 29 לחוק שחרור על תנאי ממאסר תשס"א -2001; וכן ראו גם פסקה 10 לפסק דינו של כבוד השופט חשין בעניין קוזירוב הנ"ל).